לכבוד ראש ממשלת-ישראל מר בנימין נתניהו,

אני כותב את המכתב הזה לא כאזרח מודאג שחרד למצב המדינה בה הוא חי, וגם לא כעיתונאי חד כתער המאמין שמקלדתו מעניקה לו כוח להלבין פניך ברבים, אלא כאדם פשוט המנצל את הזכות הגדולה שניתנה לו לכתוב טור ביקורת שבועי כדי לשאול אותך שאלה אחת פשוטה שאולי לא שמעת מספיק:

מה אתה רוצה?

לא מאלה שבחרו בך והתאכזבו או מאלה שלא בחרו בך ועוד יותר התאכזבו, גם לא מהתקשורת שאתה מחזיק בתיק שאחראי עליה ומספק חומר להרבה עיתונאים, ואפילו לא מהשכבות החלשות שמתפללים שהאופוזיציה היתה משלמת להם על כל אזכור. רציתי פעם אחת ולתמיד לדעת מה באמת אתה רוצה מעצמך, ומהו הדבר שגורם לך, אדוני רה"מ, לרצות להנהיג את המדינה הדי מורכבת והלא צפויה הזו שקרויה ישראל.

הרי כולם יודעים שזו לא פעם ראשונה שלך בתפקיד, ונדמה שגם אם זכית לאמון העם יותר מפעם אחת, נראה שמיום ליום יותר קשה למצוא אנשים שמוכנים לומר עליך מילה טובה. שלא לדבר על הזלזול הנורא ולפעמים גם הפגיעה המכוונת והמכעיסה בתדמיתה של רעייתך, בילדיך, ובחשבונות הבנק שלך שמסיבה כלשהי מאד מעניינים את כל המדינה.

זה לא סוד שרוב הגורמים המרכיבים את מפת התקשורת הישראלית לא אוהדים אותך, ובטח שלא עושים לך חיים קלים, ולכן הם די כועסים על שהחלטת להחזיק בידיך את התיק שאחראי עליהם ומחפשים כל הזדמנות לגרום לך להעביר אותו למישהו אחר. לא משנה למי. ומה הפלא כשסיסמת הבחירות הבולטת של האופוזיציה הנוכחית הייתה: רק לא ביבי.

אי אפשר להתעלם מהעובדה החוזרת על עצמה  -שאנשים עמם עבדת בעבר ונפרדו מתפקידיהם הציבורים שלא בטוב – מנצלים כל במה המוצעת להם כדי להאיר את עיני העם או אולי בעצם להחשיך אותן ולמנות בקול מלא תיעוב את טענותיהם הרבות כרימון לכשלים של ממשלותיך בעבר ובהווה (שחלקם היו חלק מהן) בניסיון בלתי פוסק להוכיח עד כמה אתה גרוע בתפקידך.

ולמרות הכל, אתה ממשיך למלא את התפקיד הזה ותפקידים רבים נוספים ואני לא מצליח שלא לתהות האם זה באמת מה שאתה רוצה או שהמציאות הדמוקרטית שהפתיעה רבים בבחירות האחרונות מכריחה אותך להמשיך להיות ראש ממשלה שאולי רוצה להיות משהו אחר.

אני יודע שמכיוון שלא שלחתי את המכתב הזה ללשכתך כנראה שלא אקבל תשובה לשאלתי. זה בסדר. מבחינת האופוזיציה ועוד כמה ששותפים לדעותיה כנראה שאני בחברה טובה כי יש עוד רבים וטובים ממני שממתינים ממך להסברים ולתשובות ולא מקבלים אותם. אך מכיוון שהשאלה נשאלה במסגרת טור ביקורתי- אנסה לענות לעצמי ואציין מראש שאני כותב את הדברים בתור אדם פשוט שיש לו דעה על מה שקורה בארצו ולא בתור מי שמסוגל או מעוניין לנהל אותה כיוון שהוא מאמין שכל אדם צריך לדעת מהם מגבלותיו ובעיקר מהם כישוריו ולעשות בעזרתם דברים טובים וב"ה אני יודע לכתוב ולדבר. לא להנהיג.

ותשובתי על שאלתי היא זו:

אתה רוצה עתיד טוב לעם ישראל אבל בהיותך אנושי אתה עושה לא מעט שגיאות בדרך. קורה. על השגיאות האלה אתה משלם ביוקר הרבה יותר מאדם רגיל כי האחריות עליך. ואתה מבין זאת.

אתה מנסה כמעט מדי יום לרצות את כולם ובסופו של דבר מוצא את עצמך רב עם כולם. הגיוני. אתה מכיר את הכלל היהודי הידוע "תפסת מרובה לא תפסת" ומשום מה מתעלם ממנו. זכותך. אתה יודע שתצטרך להתמודד ביום מן הימים עם התהליך המדיני התקוע. זה מדאיג אותך. ובצדק. יש לך את היכולת לשכנע את כולם כולל עצמך שמצבה של ישראל טוב בהרבה ממה שהוא. שאפו. אתה מתמודד מדי יום עם ביקורת קטלנית מאנשים שיודעים שלא יהיו יותר טובים ממך בתפקידך. אתה עובר ימים לא קלים בשל לחץ מקומי ובינלאומי ולפחות ע"פ התקשורת גם בביתך יש לחצים. אבל- בסופו של דבר אתה קם כל בוקר כשאתה רוצה להיות ראש-הממשלה. (ולא רק בגלל שנבחרת לתפקיד יותר מפעם אחת או פעמיים).

אתה רוצה להיות ראש-ממשלה של כולם וזה כולל יהודים וערבים ועולים חדשים ודתיים וחרדים וגם כאלה שאין להם הגדרות מרעישות אבל יודעים לעשות כאב-ראש לא קטן לכל ראש-ממשלה. בתור מי שרוצה וגם נבחר להיות מנהיג של מדינה שאזרחיה אינם ידועים בנטייתם לפרגן כשצריך ומעולים בביקורת אתה לא צריך אותי כדי להגיד לך שהמצב הנוכחי שבו יש יותר מדי אזרחים שלא אוהדים אותך בלשון המעטה לא הולך להשתנות כל עוד אתה ממשיך לשבת בכיסא הבולט ביותר בכנסת וסביב שולחן הממשלה. אך מה שאני מקווה שאולי ישתנה לטובה בזכות המכתב הזה, שכאמור לא שלחתי, הוא ההבנה שלא משנה כמה דברים אתה עושה לא נכון- ולצערך הרב וגם לצערם של אזרחי ישראל יש לא מעט כאלה- אתה עדיין בן-אדם אחד שלא מסתיר את העובדה שהוא רוצה להיות ראש ממשלת-ישראל כל עוד הבוחרים ירצו בו ובמדינת ישראל רווית התהיות והטעויות של ימינו- לדעת מה אתה רוצה זה דבר גדול וראוי להערכה.

אם טעיתי כשעניתי במקומך על השאלה שהופנתה אליך אז בתור ראש-ממשלה אתה מוזמן לתקן. ולא רק את התשובה שלי.